טעם עדין של אפרסק, תפוח, למון-ליים, ענבים ועכשיו חדש, נביעות+ בטעם אשכולית עדין
הטעמים הקלילים והמהנים של אפרסק, תפוח, למון-ליים, ענבים או אשכולית מתקבלים מנגיעה קלה של תמצית טבעית
מקור המתיקות העדינה הוא בתוספת קטנה של פרוקטוז, ממתיק טבעי שמקורו בפירות.
ללא כל תוספת של צבעי מאכל, חומרים משמרים או ממתיקים מלאכותיים,
אתם יכולים עכשיו ליהנות ממוצר בריא וטעים, המכיל בין 15-15.6 קלוריות ל- 100 מי"ל .
נביעות +
ליהנות יותר בגלל הטעם, לקבל יותר בגלל הבריאות, לשתות יותר
בגלל השילוב המנצח של מים מינרליים טבעיים, ויטמינים וטעמים עדינים
על מנת להתקיים, גופנו זקוק לרכיבי תזונה (אבות המזון), תורמי הקלוריות (חלבונים, פחמימות, סיבים תזונתיים), למים לוויטמינים ומינרלים.
הוויטמינים והמינרלים חיוניים לתפקודן התקין של רוב המערכות בגופנו, היות והם משתתפים בתהליכים רבים: תהליכי גדילה והתפתחות, הפקת אנרגיה מהמזון, חילוף חומרים, תפקוד מערכות שונות בגוף, ייצור ופירוק של חומרים שונים ועוד.
היות וגופנו אינו יכול לייצר את רוב הוויטמינים ואת כל המינרלים הדרושים לו, הוא זקוק לאספקה חיצונית שלהם מן התזונה אותה אנו צורכים. מדי יום עלינו לספק לגוף ויטמינים ומינרלים מתוך מגוון המזונות והמשקאות שאנו אוכלים ושותים.
השם ויטמין נגזר מהמילה הלטינית ויטה שפרושה חיים, שכן בלעדיהם לא יתכנו חיים: הוויטמינים חיוניים לתפקודו התקין של הגוף ולבריאותו.
הוויטמינים חייבים להיות מסופקים לגוף דרך התזונה כי את רובם אין הגוף מייצר כלל ואת מיעוטם אין הוא מייצר תמיד בכמויות הנחוצות.
הוויטמינים נחוצים לגוף בכמויות זעירות של אלפיות (מיליגרם = מ"ג) עד מיליוניות הגרם (מיקרוגרם = מק"ג).
מחסור באחד או יותר מהוויטמינים פוגע בתפקוד התקין של הגוף ועלול לגרום למחלה.
במאה הקודמת היו שכיחות בעולם "מחלות חסר", כלומר מחלות אופייניות שמקורן בחוסר של ויטמין ספציפי בגוף. כיום, הודות לשיפור המשמעותי בתזונה בעולם המערבי, השכיחות של מחלות החסר כמעט ואינה קיימת. אולם, נפוצים למדי הם מצבים של מחסור חלקי בוויטמין זה או אחר ("מחסור תת – קליני") ויתכנו גם מצבים שבהם הדרישות של הגוף לוויטמין זה או אחר עולות מעל לדרישה הרגילה.
אנחנו חיים אומנם בחברת שפע, אבל לעיתים רבות תהליכי התיעוש והעיבוד שהמזון עובר גורמים לירידה בתכולת הוויטמינים, כך שבפועל, למרות שאנו צורכים יותר קלוריות, אנחנו לא בהכרח מספקים לגופנו את קצובת הוויטמינים המומלצת. בנוסף, אחת הטענות השכיחות, היא שתנאים סביבתיים כגון מתח, לחץ, זיהום אויר ועוד, האופייניים לתרבות המערבית, מעלים את דרישות הגוף לוויטמינים.
לאור העובדה שכולנו שואפים לכך שגופנו יתפקד בצורה אופטימאלית בכל מצב נתון, הרי שאפילו חסר חלקי בוויטמינים, ולו הקטן ביותר, עלול לפגוע בתפקוד האופטימאלי, דהיינו בבריאות. הבעיה היא, שבשלבי החסר ההתחלתיים, שבהם יש התדלדלות ברמות הוויטמין בגוף, אין בדרך כלל ביטויים קליניים ברורים ולכן קשה מאוד לזהות אותם.
הוויטמינים מקבוצת B נמנים עם קבוצת הוויטמינים המסיסים במים. מרביתם אינם נאגרים בגוף ולכן נחוץ לצרוך מהם בקביעות על בסיס יומיומי. הם מופרשים מהגוף דרך השתן בהתאם לצרכי הגוף ולתכולתם בתזונה. כמו כל רכיב תזונה אחר לא מומלץ לצרוך אותם בעודף אולם אין סכנה לאגירת יתר שלהם בגוף.
מאחר שהוויטמינים מסיסי המים אינם נאגרים בגוף, אספקתם הקבועה חשובה במיוחד באוכלוסיות המצויות בתקופה של גדילה אינטנסיבית כגון: נשים הרות, תינוקות וילדים. קב' נוספות: ספורטאים וקשישים, שתזונתם הכללית תכופות אינה מספקת.
המינון של צריכת ויטמינים מקבוצת B משתנה כפונקציה של צריכת הקלוריות היומית, זאת מאחר ותפקידה העיקרי של קבוצה זו הינה להפוך את המזון האנרגיה.
כל הוויטמינים מקבוצת B פועלים בגוף כקואנזימים, כלומר, הם מהווים מרכיבים במולקולות של אנזימים ומשתתפים בתהליכים הביוכימיים הייחודיים להם.
כקבוצה, הוויטמינים מקבוצת B חיוניים לתהליכי הפקת אנרגיה וקשורים בניצול יעיל של מרכיבי המזון (חלבונים, פחמימות ושומנים), להתפתחות והתחדשות רקמות, לגדילה ולתפקוד תקין של מערכת החיסון ומערכת העצבים המרכזית והמוח, כלומר לתפקוד מנטלי תקין.
לוויטמינים B12,B6 וחומצה פולית יש השפעה מיוחדת על התפקוד המוחי התקין. עבודות רבות מראות כי במצבים של פגיעה בתפקוד הנוירולוגי והפסיכולוגי קיים בגוף חוסר של ויטמינים אלו. ממחקרים עולה כי נמצא קשר בין פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי לבין רמות הוויטמינים מקבוצת B. כנראה שחוסר בוויטמינים אלו עלול להוביל לירידה בתהליכים החיוניים לבריאות המוח (תהליכי מתילציה1). מחסורים אלו עלולים להפוך משמעותיים במיוחד בתהליכי ההזדקנות ולהיות קשורים בירידה קוגניטיבית ובדמנציה בקרב קשישים.
חוסרים בוויטמינים B12,B6 וחומצה פולית עלולים להביא לעליה ברמות ההומוציסאטין בדם. הומוציסטין הינו חומצה אמינית אשר נוצר בגוף בתהליכי ביניים במטבוליזם של חלבונים (למעשה במטבוליזם של החומצה האמינית מתיונין) והוא אינו שייך למבנה הטבעי של החלבונים בגוף (כלומר אין לו קידוד בDNA = בצופן הגנטי שלנו). רמות גבוהות של הומוציסטאין מהוות גורם סיכון למחלות ולמצבי בריאות לקויים וביניהם מחלות לב ושבץ מוחי2.
תזונה דלה בפירות ובירקות עלולה להוביל למחסור בחומצה פולית.
אנשים האוכלים תפריט צמחוני יכולים לפתח חוסר תזונתי בוויטמין B12, שכן ויטמין זה מצוי אך ורק במזונות מן החי.
ניאצין, גם הוא ויטמין מקבוצת B, המשתתף בתהליכי חמצון וחיזור אשר חיוניים להפקת אנרגיה בגוף וכן לפירוק ולבנייה של חומרים חיוניים שונים, שהחשובים בהם הם חומצות שומן וכולסטרול (כולסטרול אינו רק רע, כיוון שהוא חיוני למבנה של קרומי תאים. בנוסף, ניאצין משתתף בתהליכי שינוי חיוניים המתרחשים במבנה של חלבונים שונים בגוף וכן במבנה של החומר הגנטי.
בגלל חשיבותו בתהליכים הללו מחסור קל בניאצין בא לביטוי בעיקר ברקמות אשר תאיהן מתחלפים מהר כמו העור וריריות הגוף (פה, מערכת עיכול, אף).
חומצה פאנטותנית חיונית בתהליכים תוך תאיים רבים: בהפקת האנרגיה, בחמצון ובפירוק של חומרים שונים בגוף כמו חומצות שומן, ואבני הבניין של חלבונים (חומצות אמינו). זהו ויטמין מקבוצת B המשתתף גם בבנייה של חומרים חיוניים כמו חומצות שומן, מרכיבים של קרומי תאים, הורמונים סטרואידיים, חלבון נושא החמצן בדם (המוגלובין) וכן חומרים פעילים במערכת העצבים (נוירוטרנסמיטרים).
אנשים העוסקים בפעילות גופנית ובמקביל צורכים דיאטה דלת-קלוריות שאינה מגוונת מספיק עלולים באופן מיוחד לפתח מחסורים בוויטמינים חיוניים אלה.
הקשר לפעילות גופנית
הוויטמינים חיוניים להפקת אנרגיה בזמן אימון, להגנה על מערכת החיסון ולעזרה בהתאוששות מהאימון ובבניית שרירים. בעת מאמץ גופני הגוף צורך כמות גדולה יותר של ויטמינים לתפקודו, ועולה קצב איבודם בעיקר בשתן, אך יתכן שגם בזיעה.
מחקרים מראים שפעילות גופנית מעלה את דרישות הגוף לוויטמינים מקבוצת B, כיוון שהם משתתפים במעגלים מטבוליים הקשורים בייצור אנרגיה, ומעגלים מטבוליים אלה פועלים באופן נמרץ יותר אצל אנשים פעילים גופנית. מחסור בוויטמינים מקבוצת B עלול לפגוע ברמת האנרגיה המופקת בגוף ובכושר הביצוע הספורטיבי שלו.
פעילות גופנית משפיעה בעיקר על חילוף החומרים של ויטמין B6. רמות הוויטמין בדם גדלות במהלך הפעילות עצמה עקב השתחררות אנזימים ממאגרי השרירים, דבר היוצר צורך מוגבר בכמות הוויטמין הנדרשת לעוסקים בספורט.
ויטמין B6 מצוי ברובו ברקמת השריר וקשור לחילוף החומרים של חלבונים. תפקיד נוסף חשוב שלו הוא לסייע בפירוק מאגר הסוכרים (גליקוגן) האגור בשרירים ולספק לשריר הפעיל סוכר זמין (גלוקוז) לצורך הפקת אנרגיה בזמן פעילות גופנית. הגלוקוז מהווה עבור השריר מקור אנרגיה זמין ומהיר. עקב חשיבותו הרבה, רמה נמוכה מדי של ויטמין B6 עלולה לגרום לתת-ביצועים.
1. Am J Clin Nutr 2001 Mar;73(3):628-37
2. Springer Verlag France 2000
כמות הוויטמינים בנביעות +
|
