להצטרפות*3080

גודל טקסט

מזיק או בריא: לכמה פלואוריד אנחנו זקוקים?

פלואוריד הינו מינרל המשתתף בבניית העצמות והשיניים. מה קורה במצב של יותר מדי פלואוריד, האם הוא עלול להזיק לבריאות שלנו ומהי הכמות המומלצת של פלואוריד בכל גיל?

פלואוריד הינו מינרל המשתתף בבניית העצמות והשיניים שלנו ונחשב חיוני למניעת עששת שיניים. צריכה לא מספקת של פלואוריד מעלה את סיכון לעששת בשיניים בכל גיל.
 מחסור כרוני (לאורך שנים ארוכות) של פלואוריד עלול להחליש את מבנה השיניים והעצמות היות שפלואוריד משתתף בתהליך הבנייה שלהם ותורם להקשחת אמייל השן וייצוב רקמת העצם.

כמה זה יותר מדי פלואוריד?

גם צריכה עודפת של פלואוריד אינה מומלצת. חשיפה לרמות פלואוריד גבוהות מאוד לאורך זמן בתקופת הינקות והילדות עלולה לגרום לשינויים במבנה השן והעצם. מכאן עולה חשיבות מינון בטוח של פלואוריד במי השתייה בייחוד עבור ילדים, לשמירה על בריאות השיניים והעצמות.

לפיכך, על אף הכמויות הקטנטנות של פלואוריד אשר גופנו זקוק לו, נקבעו בדומה לוויטמינים ומינרלים חיוניים אחרים, המלצות לצריכה. המלצות אלו נועדו על מנת לאפשר לכלל הציבור ובעיקר למטפלים וקובעי מדיניות לקדם צריכה נאותה של פלואוריד כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה.
בשנת 1997 עדכנה ועדת המזון והתזונה של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים את ההמלצות שלה לגבי צריכה של פלואוריד.
היות שלוועדת המומחים חסרו נתונים על מנת לקבוע את הקצובה היומית המומלצת ( RDA ) לפלואוריד נקבעו עבורו ערכי צריכה מספקת (Adequate Intake =AI) וגבול הצריכה המרבית (Tolerable Upper Intake Level = UL).

הצריכה המספקת (AI) לפלואוריד עבור תינוקות מגיל 7 חודשים ואילך נקבעה על סמך הכמות שהפחיתה בצורה המקסימאלית נוכחות של עששת שיניים בקבוצה של אנשים בריאים מבלי שנגרם אפקט לא רצוי.
עבור תינוקות עד גיל 6 חודשים הסתמכו החוקרים על רמת הפלואוריד הממוצעת היומית אשר תינוק הניזון מהנקה בלבד מקבל מחלב אימו בששת החודשים הראשונים לחייו.

גבול הצריכה המרבית ( UL ) מייצג את הצריכה היומית הגבוהה ביותר האפשרית ללא השפעה שלילית או סיכון. ערכי ה UL עבור פלואוריד מייצגים את סך הצריכה ממזון, מים ותוספים.

המלצות לצריכת פלואוריד

הנזק שעלול להיגרם מעודף

צריכה עודפת של פלואוריד לאורך זמן נובעת בדרך כלל מבליעה של משחות שיניים ( בקרב ילדים) מצריכה של תוספי פלואוריד או ממי שתייה מופלרים או עתירי פלואוריד במקור. עבור ילדים צריכה גבוהה מאוד של פלואוריד בשנים הראשונות לחיים עלולה לגרום לשינויים במבנה השיניים והעצמות תופעה המכונה פלואורוזיס.

תופעה זו נצפתה במדינות בהן תכולת הפלואוריד הטבעית במי השתייה גבוהה מאוד – מעל 4 מ"ג לליטר. על מנת למנוע תופעה זו קבעה הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה ( EPA ) רמה מקסימאלית של 2-4 מ"ג פלואוריד לליטר מי שתייה.
בישראל החל מאוגוסט 2014 הופסקה חובת ההפלרה של מי השתייה בשל החשש לצריכה עודפת של פלואוריד (בעיקר עבור תינוקות וילדים) והעדר יכולת לפקח על הצריכה בפועל של התושבים השותים מי ברז.

כמו כן, הועלו טענות כנגד מקור הפלואוריד המוסף מלאכותית למים והועלה חשש בדבר בטיחותו לצריכה (2,3 ). מכאן שכיום מי השתייה בישראל מייצגים את כמויות הפלואוריד המצויות במים באופן טבעי .

 מצד שני היות ומי השתייה מגיעים ממקורות רבים ושונים הרכב מי הברז אינו קבוע והוא עשוי להשתנות בתדירות רבה . למעשה לנו הצרכנים (וגם המטפלים) אין כיום מידע מדויק עדכני ואמין לגבי רמות הפלואוריד במי הברז.

היות שהרמות הטבעיות של פלואוריד במי השתייה בישראל נחשבות לנמוכות ולאור העובדה כי מים מותפלים אינם מכילים פלואוריד כלל, החשש לצריכה לא מספקת של פלואוריד עולה ומתחזק.
בחירה במי שתייה המכילים פלואוריד במינון קבוע ידוע ובטוח חשובה במיוחד עבור ילדנו, הנמצאים בתקופה של התפתחות השיניים והעצמות. מבין הסוגים השונים של מי שתייה המצויים בישראל המים היחידים שהם בעלי הרכב קבוע המפורסם לכלל הצרכנים הם מים מינרלים.

איזה מים מכילים פלואוריד?

בניגוד לדעה הרווחת, ישנם מים מינרלים המכילים פלואוריד. הפלואוריד במים אלו הנו טבעי, ואינו מתווסף למים באופן מלאכותי, שכן על פי התקן, למים מינרלים אין להוסיף דבר.
פלואוריד טבעי מגיע מהאדמות דרכן חלחלו המים, בניגוד לפלואוריד שהתווסף למי הברז בתהליך ההפלרה ואשר היה תוצר תעשייתי. בעת בחירת מים מינרלים מומלץ לקרוא את התווית ולבדוק האם הם מכילים פלואוריד.
צריכת פלואוריד במינון קבוע וידוע המומלץ לילדים, מאפשרת לנו לשלוט בכמות הפלואוריד ולסייע לבריאות השיניים של ילדנו.

הכותבות:

  • שרון דבוש חלילי דיאטנית קלינית R.D. ויועצת תזונה לחברת "נביעות"

 

 

לקבלת הצעת מחיר לשירות הברים שלנביעות

מחשבוןצריכת מים

הורידו את האפליקציה