להצטרפות*3080

גודל טקסט

מגנזיום שמקורו במים מינרליים - מקור חשוב לצריכה היומית

במדינות מתועשות רבות צריכת המגנזיום אינה מספקת והיא נמוכה מהקצובה המומלצת, כנראה עקב העלייה בצריכת מזונות מעובדים.

ישנן עדויות בספרות כי מגנזיום שמקורו במים נספג טוב יותר ממגנזיום שמקורו במזון אולם חסרים נתונים מחקריים שיאשרו זאת. במחקר הראשון שנערך בבני אדם בקשו החוקרים לבדוק את הספיגה של מגנזיום שמקורו במים מינרליים ולבחון את מידת ההשפעה של מזון על הזמינות הביולוגית שלו. שיעורי ספיגת המגנזיום ממים מינרליים היו גבוהים והעידו על זמינות ביולוגית טובה. בדומה לסידן, נמצא כי ספיגת המגנזיום ממים מינרליים שנצרכו עם ארוחה הייתה גבוהה באופן משמעותי ב – 14.4%, לעומת מים שנצרכו ללא ארוחה.

במחקר אחר רצו החוקרים לבדוק את התרומה האפשרית של שתיית מים מינרליים על כלל  צריכת המגנזיום בקרב אוכלוסייה בוגרת. במחקר השתתפו 664 גברים ונשים שצרכו תפריט מזון שהכיל כמויות זהות של מגנזיום. בנוסף לאוכל המוצק צרכו המשתתפים גם מים מינרליים שהכילו רמות שונות של מגנזיום. נמצא כי שתייה קבועה של מים מינרליים בעלי רמות מגנזיום גבוהות ובינוניות תרמו באופן משמעותי לצריכת המגנזיום היומית לעומת שתיית מים הדלים במינרל זה. מסקנת החוקרים הייתה כי מים עשירים במגנזיום יכולים לתרום באופן משמעותי לצריכת המגנזיום היומית. 

לסיכום, מגנזיום שמקורו במים מינרליים נספג לגוף בשיעור גבוה. בדומה לסידן שיעורי הספיגה של המגנזיום בגוף משתפרים כאשר המים נצרכים עם מזון. החוקרים מסכימים כי צריכה קבועה של מים מינרליים המכילים מגנזיום יכולה להיות בעלת חשיבות ניכרת לאספקה של מגנזיום.

מקורות:

1) Sabatier M. et al. Meal effect on magnesium bioavailability from mineral water in 

    healthy women. Am J Clin Nutr. 2002 Jan;75(1):65-71.
2) Galan P. at al.  Contribution of mineral waters to dietary calcium and magnesium

    intake in a French adult population.

   J Am Diet Assoc. 2002 Nov;102(11):1658-62.  

לקבלת הצעת מחיר לשירות הברים שלנביעות

מחשבוןצריכת מים

הורידו את האפליקציה